האתגרים והדילמות שמנהלים מתמודדים איתם בעידן הפייסבוק
איך לנהל נכון במשבר הביטחוני
13 במאי 2021
"אחרי החגים" כבר כאן: איך חוזרים לשגרה בלי שביזות יום א'?
17 בפברואר 2022
מה שונה, מבחינת המנהלים, בין העולם הנוכחי לזה הקודם, שלפני עידן הרשתות החברתיות?
סיגל שביט, פסיכולוגית ארגונית שמלווה מנהלים וחברות, מסבירה - עידן הרשתות החברתיות, שמאופיין בעיקר כעידן הפייסבוק (Facebook), משפיע לא רק על אורח החיים שלנו, כצרכנים וכמשתפי מידע סדרתיים, אלא גם על עולם הניהול והמנהלים. מנהל בעידן הפייסבוק לא יכול להסתפק בידע האקדמי ובניסיון הניהולי שצבר, יהיה עשיר ומרתק ככל שיהיה. עליו לסגל לעצמו שפה, סגנונות ניהול ודרכי קשר עם העובדים, ולהכריח את עצמו להכיר בהשפעתה של הטכנולוגיה על הארגון שהוא מנהל, להבין אותה ולדעת לזרום אתה.
איך עושים זאת? על שאלה זו ואחרות השיבה סיגל שביט, פסיכולוגית ארגונית שמלווה מנהלים וחברות, בהרצאה שנתנה לא מכבר בפני פורום של מנהלים בכירים במשק ממגזרים שונים, במפגש שנערך בבית ההשקעות פיוניר בהרצליה, בהנהלת דפנה גונן. גפן הייתה אחת מ-35 מנהלים ומנהלות ששביט נפגשה איתם בשנה האחרונה, כחלק מפרויקט שבמהלכו ביקשה לבדוק כיצד המנהלים הבכירים במשק מתמודדים עם העידן החדש.
"החוט המקשר בין מרבית התשובות שקיבלתי הוא שהמנהלים מרגישים שהקרקע הניהולית המסורתית שעליה הם גדלו והם עובדים בה זזה", פתחה שביט את הרצאתה. "הם מבינים שמרכיב אי הוודאות בעבודת הניהול שלהם הולך ותופס מקום מרכזי, והם מחפשים כל הזמן דרכים ופתרונות כיצד להתמודד עם זה".
היא ציינה שכדי לאתר פתרונות כיצד להתאים את צורת הניהול לעידן החדש צריך להבין קודם כל מה השתנה. שביט הביאה מספר דוגמאות: אחד השינויים הוא בתחום מערכת היחסים בין העובדים למנהל ולארגון. "אם בעבר, רמת המחויבות של עובדים הייתה כמעט טוטאלית, המחקרים האחרונים מגלים ש-87% מהעובדים בחברות גלובליות אינם מחויבים לארגון שלהם", אמרה.
עוד היא ציינה כי העידן החדש הפך את הארגונים לשקופים לחלוטין, גם מבחינת העובדים: הם חשופים לאינטרנט, חשופים להזדמנויות וכותבים ברשתות החברתיות, למשל, את כל מה שבא להם על הארגון שלהם.
מנהל בארגון צריך להתמודד גם עם שינויים חיצוניים שאין לו ממש שליטה עליהם, והם קשורים ליסודות הכלכלה החדשה, הדיגיטלית. "אנחנו חיים בעידן שבו חברות הדיגיטל שולטות בכלכלה החדשה", הוסיפה שביט. היא ציינה אומדנים שנערכו באחרונה, שלפיהם השווי הכלכלי של ענקיות התעשייה בעולם מוערך בכ-400 מיליארד דולר, ואילו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) ואמזון (Amazon) שוות ביחד 2,100 מיליארד דולר. וזו רק דוגמה אחת, הסבירה.
שינוי נוסף שמשפיע על ניהול הארגונים הוא האוטומציה בתהליכי העבודה – תהליך שאחת המשמעויות המרכזיות שלו היא החלפת עובדים על ידי רובוטים או צ'טבוטים, שיבצעו חלק מהתהליכים שכיום מבוצעים על ידי בני אנוש. כתוצאה מכך מסתובבות בעולם תחזיות שלפיהן בעוד כמה שנים, מקצועות רבים עלולים להיעלם. שביט מיפתה את המקצועות בסיכון גבוה, כלומר: שהסיכון שתהליכים אוטומטיים יחליפו בהן את העובדים, ומקצועות בסיכון נמוך, שם עדיין יש יתרון להון האנושי. "על פי חלוקה זו, מקצועות שיש בהם אלמנט חזרתי, מבוססי נהלים, הם מקצועות בסיכון גבוה ואילו בכאלה שיש בהם יצירתיות, אינטליגנציה רגשית ויכולת תגובה לסביבה – הסיכוי שהעובדים יוחלפו על ידי רובוטים קטן יותר", אמרה שביט.
תפקיד המנהל בעידן החדש
כאן נשאלות השאלות: מהו תפקידו של המנהל בעידן הזה? ואילו שינויים הוא חווה לעומת העבר? השינוי העיקרי הוא יישום התיאוריות של ההבדלים בין מנהל למנהיג. "אין ספק שהמנהל בעידן הפייסבוק צריך להיות מנהיג, מוביל, בעל חזון", ציינה שביט. "המנהל של היום צריך לסמן מטרות ולא להקצות משימות לעובדים. הוא צריך להיות בעל אופי שנוגע באנשים, מעורר השראה. עליו לדאוג שלכל העובדים תהיה האפשרות להתפתח ברמה הארגונית. הוא כבר לא צריך להיות מפקח, אבל לשאול שאלות. בנוסף, עליו להוביל את הארגון קדימה, תוך שילוב של הכלים החדשים ככלי עזר. סטיב ג'ובס אמר שהוא לא מחפש אנשים חכמים כדי להגיד להם מה לעשות, אלא כדי שהם יראו לארגון את הדרך איך להצליח".
"עוד עצה: למנהיג חייבת להיות תחושה של שליחות. הוא לא סתם מגיע לעבודה, אלא הוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול, גם אם חלקו קטן יחסית", הוסיפה.
האם רובוטים יחליפו יועצי השקעות?
במפגש השתתף גם שמוליק בן אריה, מנהל ההשקעות הראשי לשוק המקומי בפיוניר. בן אריה סקר בהרצאתו את השינויים הטכנולוגיים שמשפיעים על עולם הפיננסים בכלל, ותחומי ההשקעות והבנקאות בפרט. הוא אמר שיש תחומים בעולם זה שכבר כיום עוברים אוטומציה, שבאה לידי ביטוי באפליקציות, מערכות אוטומטיות וצ'טבוטים. עם זאת, בן אריה הדגיש ואף הדגים מדוע להערכתו רובוטים לא יוכלו להחליף בעתיד הנראה לעין מנהלי השקעות ובתי השקעות. התשובה היא שבמקומות אלה, האלמנטים של היכרות אישית עם המשקיע והיכולת לקבל החלטות לא רק על סמך נתונים ומידע דיגיטלי אלא גם על סמך אותה היכרות, לא יכולים להיות מוחלפים על ידי מערכות אוטומטיות, ולמומחה האנושי יש בינתיים יתרון.
השורה התחתונה: שביט ובן אריה ציירו בפני המנהלים שנכחו באירוע את תמונת המצב הנוכחית, וכיצד המהפכה כבר שינתה סדרי עולם בכל מה שקשור למנהיגות ולניהול. המסר המרכזי הוא להפסיק לדבר על זה ולהתחיל לעשות פעולות שיתאימו את הארגון ואת שיטת הניהול שלו למאה ה-21, רגע לפני שהמהפכה הבאה כבר תצא לדרך. חומר למחשבה.
פורסם באנשים ומחשבים 17.9.2017
איך עושים זאת? על שאלה זו ואחרות השיבה סיגל שביט, פסיכולוגית ארגונית שמלווה מנהלים וחברות, בהרצאה שנתנה לא מכבר בפני פורום של מנהלים בכירים במשק ממגזרים שונים, במפגש שנערך בבית ההשקעות פיוניר בהרצליה, בהנהלת דפנה גונן. גפן הייתה אחת מ-35 מנהלים ומנהלות ששביט נפגשה איתם בשנה האחרונה, כחלק מפרויקט שבמהלכו ביקשה לבדוק כיצד המנהלים הבכירים במשק מתמודדים עם העידן החדש.
"החוט המקשר בין מרבית התשובות שקיבלתי הוא שהמנהלים מרגישים שהקרקע הניהולית המסורתית שעליה הם גדלו והם עובדים בה זזה", פתחה שביט את הרצאתה. "הם מבינים שמרכיב אי הוודאות בעבודת הניהול שלהם הולך ותופס מקום מרכזי, והם מחפשים כל הזמן דרכים ופתרונות כיצד להתמודד עם זה".
היא ציינה שכדי לאתר פתרונות כיצד להתאים את צורת הניהול לעידן החדש צריך להבין קודם כל מה השתנה. שביט הביאה מספר דוגמאות: אחד השינויים הוא בתחום מערכת היחסים בין העובדים למנהל ולארגון. "אם בעבר, רמת המחויבות של עובדים הייתה כמעט טוטאלית, המחקרים האחרונים מגלים ש-87% מהעובדים בחברות גלובליות אינם מחויבים לארגון שלהם", אמרה.
עוד היא ציינה כי העידן החדש הפך את הארגונים לשקופים לחלוטין, גם מבחינת העובדים: הם חשופים לאינטרנט, חשופים להזדמנויות וכותבים ברשתות החברתיות, למשל, את כל מה שבא להם על הארגון שלהם.
מנהל בארגון צריך להתמודד גם עם שינויים חיצוניים שאין לו ממש שליטה עליהם, והם קשורים ליסודות הכלכלה החדשה, הדיגיטלית. "אנחנו חיים בעידן שבו חברות הדיגיטל שולטות בכלכלה החדשה", הוסיפה שביט. היא ציינה אומדנים שנערכו באחרונה, שלפיהם השווי הכלכלי של ענקיות התעשייה בעולם מוערך בכ-400 מיליארד דולר, ואילו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) ואמזון (Amazon) שוות ביחד 2,100 מיליארד דולר. וזו רק דוגמה אחת, הסבירה.
שינוי נוסף שמשפיע על ניהול הארגונים הוא האוטומציה בתהליכי העבודה – תהליך שאחת המשמעויות המרכזיות שלו היא החלפת עובדים על ידי רובוטים או צ'טבוטים, שיבצעו חלק מהתהליכים שכיום מבוצעים על ידי בני אנוש. כתוצאה מכך מסתובבות בעולם תחזיות שלפיהן בעוד כמה שנים, מקצועות רבים עלולים להיעלם. שביט מיפתה את המקצועות בסיכון גבוה, כלומר: שהסיכון שתהליכים אוטומטיים יחליפו בהן את העובדים, ומקצועות בסיכון נמוך, שם עדיין יש יתרון להון האנושי. "על פי חלוקה זו, מקצועות שיש בהם אלמנט חזרתי, מבוססי נהלים, הם מקצועות בסיכון גבוה ואילו בכאלה שיש בהם יצירתיות, אינטליגנציה רגשית ויכולת תגובה לסביבה – הסיכוי שהעובדים יוחלפו על ידי רובוטים קטן יותר", אמרה שביט.
תפקיד המנהל בעידן החדש
כאן נשאלות השאלות: מהו תפקידו של המנהל בעידן הזה? ואילו שינויים הוא חווה לעומת העבר? השינוי העיקרי הוא יישום התיאוריות של ההבדלים בין מנהל למנהיג. "אין ספק שהמנהל בעידן הפייסבוק צריך להיות מנהיג, מוביל, בעל חזון", ציינה שביט. "המנהל של היום צריך לסמן מטרות ולא להקצות משימות לעובדים. הוא צריך להיות בעל אופי שנוגע באנשים, מעורר השראה. עליו לדאוג שלכל העובדים תהיה האפשרות להתפתח ברמה הארגונית. הוא כבר לא צריך להיות מפקח, אבל לשאול שאלות. בנוסף, עליו להוביל את הארגון קדימה, תוך שילוב של הכלים החדשים ככלי עזר. סטיב ג'ובס אמר שהוא לא מחפש אנשים חכמים כדי להגיד להם מה לעשות, אלא כדי שהם יראו לארגון את הדרך איך להצליח".
"עוד עצה: למנהיג חייבת להיות תחושה של שליחות. הוא לא סתם מגיע לעבודה, אלא הוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול, גם אם חלקו קטן יחסית", הוסיפה.
האם רובוטים יחליפו יועצי השקעות?
במפגש השתתף גם שמוליק בן אריה, מנהל ההשקעות הראשי לשוק המקומי בפיוניר. בן אריה סקר בהרצאתו את השינויים הטכנולוגיים שמשפיעים על עולם הפיננסים בכלל, ותחומי ההשקעות והבנקאות בפרט. הוא אמר שיש תחומים בעולם זה שכבר כיום עוברים אוטומציה, שבאה לידי ביטוי באפליקציות, מערכות אוטומטיות וצ'טבוטים. עם זאת, בן אריה הדגיש ואף הדגים מדוע להערכתו רובוטים לא יוכלו להחליף בעתיד הנראה לעין מנהלי השקעות ובתי השקעות. התשובה היא שבמקומות אלה, האלמנטים של היכרות אישית עם המשקיע והיכולת לקבל החלטות לא רק על סמך נתונים ומידע דיגיטלי אלא גם על סמך אותה היכרות, לא יכולים להיות מוחלפים על ידי מערכות אוטומטיות, ולמומחה האנושי יש בינתיים יתרון.
השורה התחתונה: שביט ובן אריה ציירו בפני המנהלים שנכחו באירוע את תמונת המצב הנוכחית, וכיצד המהפכה כבר שינתה סדרי עולם בכל מה שקשור למנהיגות ולניהול. המסר המרכזי הוא להפסיק לדבר על זה ולהתחיל לעשות פעולות שיתאימו את הארגון ואת שיטת הניהול שלו למאה ה-21, רגע לפני שהמהפכה הבאה כבר תצא לדרך. חומר למחשבה.
פורסם באנשים ומחשבים 17.9.2017
